מודעוּת לאי-הורות במודע

25 07 2012

בימים האחרונים נתבשרנו על גניקולוגיות/ים שמתעתדים לצאת לסדרת הרצאות בפאבים בכדי להעלות מודעות בנוגע לגבולותיו של גיל הפריון בקרב נשים, זאת בין היתר בעקבות מחקרים בנושא שמצביעים על כך שישנו פער גדול בין מה שידוע בציבור על "חלון הפוריות" של נשים למשכו בפועל.
בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה שהתקיימה ב-18 ביוני 2012 שעניינה "קידום מודעות נשים בישראל לפוריותן" נאמר שמטרת הדיון היא להמליץ על קמפיין לאומי כדי להעלות מודעות ולאפשר חופש בחירה ביחס לילודה וכי "אין לנו רצון להגיד לנשים – פרו ורבו, אין לנו רצון להגיד לנשים – הקדימו את הלידות שלכן. זה בכלל לא התפקיד שלנו. אני בתור אישה לא הייתי רוצה שאף אחד ייכנס לי לרחם ויגיד לי מה לעשות עם הילדים שלי, או עם פוטנציאל ההולדה שלי. אבל הייתי רוצה שיתנו לי את הכלים לעשות החלטה מושכלת" (רונית קוכמן, רופאת הפריה חוץ-גופית, חברת ועדת אגודת איל"ה, בית חולים הר הצופים).
אני מסכימה עם רונית. אנחנו צריכות לדעת כמה שיותר בכדי שנוכל לעשות הכרעות שטובות לנו ככל שניתן בנוגע לחיינו.
אבל. ויש כאן אבל. ואת האבל הזה השמיעו בוועדה כל אחת/ד בדרכה/ו חדווה אייל, ד"ר רחל אדטו, חנה קהת, ד"ר אושרית יקנה ופרופ' גד פוטשניק – כשהתייחסו לאבסורד שבקמפיין המוצע, להשלכות המסוכנות שעשויות להיות לו אם המשמעות היא התערבויות כירורגיות נוספות בשם ילודה בכל מחיר, ללחץ שמופעל ממילא על נשים לחיות בזוגיות ולהיות אימהות, לנפקדוּת של גברים ממפת הפריון, להתמקדות בגוף האישה במקום באישה עצמה, בבריאותה, ברווחתה, בחייה.

אני מבקשת למרקר בצבע בוהק אף יותר את הסוגיה שממשיכה להיוותר שקופה גם כשכבר יותר מדוברת, ולהציע מספר שאלות בין איש/ה לעצמם למען מודעות מורכבת יותר מאשר זו הסלקטיבית כפי שנוטה להיות בשיח על ילודה בישראל [שיח אליו אני מתייחסת ככזה  שמשדל לילודה ולא "רק" מעודד אותה]:

  • האם אני רוצה להיות הורה?
  • האם אני רוצה להיות הורה?
  • למה?
  • האם למרות שכמובן שעשוי להיות פער בין דמיון למציאות, אי-פעם דמיינתי במשך דקות ארוכות מה המשמעויות הפוטנציאליות של גידול ילד?
  • האם לפחות נכון לכיום ולפחות תיאורטית – אני מסוגל/ת להתמודד עם מגוון משמעויות אלה?
  • האם יש לי קווים אדומים – אישיים ומוסריים – בדרך לממש את רצוני להיות הורה?
  • מהם מקורות הידע שלי על חיים ללא ילדים משלי?

אני יודעת שיש נשים וגברים שהסביבה בה הם גדלו וחיים כיום לא מאפשרת לשאלות אלה לעלות על דל שפתיים בשום צורה שהיא.
אני יודעת שגם אם הן חולפות במחשבה, ישנן דמויות סמכות שיקשו להיות עקביים עם רצונות אישיים. כל אוכלוסיה, ודמויות הסמכות שלה.
ועוד אני יודעת שנפש האדם ואימת החברה מורכבות יותר ויש להן דרכים לעקוף גם תשובות שליליות לשאלות הללו.
ועדיין, בשלב זה, כנקודת מוצא, רק כשהן תהיינה נוכחות בין אישה לעצמה וגבר לעצמו, בין בני/בנות-זוג, סביב לשולחן המשפחתי, בקרב גניקולוגיות/ים, בקליניקות טיפוליות (גוף ונפש) – נוכחוֹת בשכיחוּת כמו השאלות: כמה ילדים אני רוצה, איך יקראו להם, מתי להתחיל ומתי להמשיך –
אז, ורק אז, ניתן יהיה להתחיל לדבר על חופש בחירה ביחס לילודה ולהורות.

מודעות פרסומת

פעולות

Information

9 responses

26 07 2012
קרן

אורנה, תודה.

רשומה רהוטה ובהירה ונכונה מאד מאד. רשומת חובה לכולן/ם. וראויה להופיע באחד האתרים הגדולים בעלי התפוצה הרחבה (כן, אלה עם הטוקבקים האיומים).

26 07 2012
אורנה

תודה גם לך קרן

26 07 2012
התרבות והחינוך « האחות הגדולה

[…] מודעוּת לאי-הורות במודע (אורנה דונת, יוצאת לתרבות רעה) אודות חופשי על העובר (ידיעות אחרונות, בפייסבוק): […]

29 07 2012
שיר-דמע

נפלא.
ניסחת כל כך נכון את השאלות הללו, שכל כך מעט אנשים שואלים את עצמם.
הולכת להפיץ.

30 07 2012
אורנה

אולי לרוב הן לא נשאלות גם כי ההשלכות שלהן לכאן ולכאן עשויות להיות קשות; וגם כי אין אפשרות לראות סימני שאלה כשמסביב בעיקר סימני קריאה.
תודה

14 08 2012
Arieh

למה לשאול שאלות אשר אין אפשרות לתת תשובה אליהם?
כל אחת מן השאלות פה אינה אלא בריחה ממציעות.
כהורה לשני ילדים אם הייתי שאול שאלות אלא לפני כן הייתי טועה בכל אחת מהן. ולא בכדי ישנו יצר חזק אשר קשור לרביה.

להבדיל אשה או איש אינם יודעים מהם יעשו מול אקדח שלוף/ מחלה סופנית/ זכיה גדולה. אילו תשובות של השלית הרצון ולא מדידת היכולת.

14 08 2012
אורנה

אני מסכימה איתך שיש לא מעט סיטואציות שלפניהן נדמה לנו שנעשה X וברגע האמת יסתבר אחרת. כתבתי על זה לא מעט כשהתייחסתי לפגיעה מינית.
בשונה ממקרים כאלה, הורות היא לא דבר שנכפה עלינו מבחוץ, היא כאן כדי להישאר ויש לה השלכות על ילד/ים.
אפשר (לא תמיד) לתת תשובה לשאלות האלה. בעיניי, לא לשאול אותן – זו עשויה להיות אי-התמודדות (מה שאתה התייחסת אליו כבריחה מהמציאות) עם משמעויות התשובות. נכון, עשויים להיות זיהויים לא נכונים, רק שישנן השלכות אחרות כשזיהוי לא נכון הוא בעקבות אי-הורות מאשר אחרי שהורות היא כבר עובדה בשטח.

27 08 2012
שירע

אילו הייתי חושבת באמת על שאלות אלה, ויתרה מכך: לו היה בידי כל המידע על עצמי שיש לי היום, לא הייתי יולדת ילדים.

27 08 2012
אורנה

אני לא יודעת איך את מרגישה עם ההבנה הזאת, אני יכולה רק לתאר לעצמי. גם על סמך דמיון וגם לאור מחקר שאני כותבת עכשיו בנושא חרטה על אימהוּת. חלק מהנשים איתן שוחחתי לא רצו ילדים מלכתחילה ובכל זאת ילדו; חלקן לא עצרו לברר לכאן או לכאן; ואחרות רצו ילדים והבינו רק בדיעבד שאימהוּת היא לא מה שהן חשבו שהיא תהיה עבורן.
תודה שכתבת כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: